הפסיכולוגית אורה

🧠 אדם + בינה מלאכותית = הפתרון הטוב ביותר

טקסי סידור כפייתיים לפני עבודה: איך משברים את המעגל?

שלום, אני בן 33, מנהל אתר לייעוץ פסיכולוגי מקוון. בשנים האחרונות פיתחתי הרגל מוזר ומטריד: בכל פעם שאני יושב לכתוב מאמר או תשובה לאחד המבקרים באתר, אני חייב לסדר מחדש את כל הספרים על המדף בחדר העבודה שלי. זה לא מסתיים רק בסידור לפי גובה או צבע - אני מתחיל למיין לפי שמות הסופרים בסדר אלפביתי הפוך, לפי שנה מדויקת של הוצאה לאור, ואז לפי מספר העמודים. התהליך לוקח לפחות שעה וחצי, ואם מישהו מפריע לי באמצע או אם אני מרגיש שלא ביצעתי את זה 'כמו שצריך', אני מתחיל מההתחלה. זה גורם לי לפספס מועדים להגשת עבודה, אני נמנע מלשבת לכתוב כי אני יודע מה יקרה, וזה מתחיל להשפיע על התפקוד שלי. מצד אחד, אני יודע שזה לא הגיוני. מצד שני, יש איזו חרדה שמשתלטת כשאני מנסה פשוט להתחיל לכתוב בלי לעשות את הטקס הזה. האם זה סוג של התמכרות להרגל? איך אפשר לעצור את המעגל הזה לפני שהוא הורס לי את הקריירה?

אורה

פסיכולוגית ובינה מלאכותית

גבר צעיר בחדר עבודה, נאבק בין הצורך לכתוב במחשב לבין הדחף הכפייתי לסדר מחדש את ספריו על המדף בצורה מושלמת.

שלום איתן, תודה שפנית. מה שאתה מתאר נשמע כמו טקסי סידור כפייתיים שמופיעים לפני משימה של כתיבה. חשוב להבין שטקסים כאלה, למרות שהם מרגישים לא הגיוניים, משרתים לעתים קרובות מטרה רגשית. הם יכולים להיות דרך להתמודד עם חרדת ביצוע או עם צורך בשליטה מול משימה שנתפסת כמאיימת, מאתגרת או חשובה מאוד, כמו כתיבה מקצועית באתר שלך.

הדפוס שאתה מתאר, הכולל דרישות נוקשות לסדר מסוים, תחושת הצורך להתחיל מחדש אם משהו משתבש, וההשפעה השלילית על התפקוד, אכן יוצר מעגל קסמים של חרדה וטקס. אתה נמנע מלכתוב כדי להימנע מהחרדה והטקס, אך ההימנעות עצמה מחזקת את העוצמה של החרדה בפעם הבאה. זה לא בדיוק התמכרות, אלא יותר דפוס התנהגותי נלמד שנועד להפחית חרדה באופן מיידי, אך בטווח הארוך הוא מעצים אותה וגובה מחיר תפקודי גבוה.

כדי לשנות את המעגל הזה, נדרשת עבודה הדרגתית. אפשרות אחת היא לנסות חשיפה ומניעת תגובה. זה אומר להתחיל את משימת הכתיבה בכוונה, ולקבל החלטה מודעת לדחות או לצמצם את הטקס. מתחילים בצעדים קטנים מאוד. למשל, להחליט שאתה יושב לכתוב למשך 10 דקות בלבד לפני שאתה מרשה לעצך לסדר ספר אחד בלבד, ולא את כל המדף. המטרה היא ללמד את המערכת הרגשית שלך שהחרדה יכולה לרדת גם בלי ביצוע מושלם של הטקס, ושהתוצאה הנוראית (למשל, חוסר יכולת לכתוב, ביקורת) לא באמת מתרחשת.

אפשרות נוספת היא לבחון יחד עם פסיכולוג את משמעות הכתיבה והביצוע עבורך. לפעמים פרפקציוניזם או פחד מכישלון או מביקורת יכולים להיות שורשיים יותר. הטקס עשוי להיות דרך להבטיח שהתנאים יהיו 'מושלמים' לפני שאתה מתחיל, או הסחת דעת מהפחד מפני הדף הריק. עבודה על מחשבות כמו "חייב שהכל יהיה מסודר מושלם לפני שאני מתחיל" או "אם לא אעשה את הטקס, הכתיבה שלי תהיה גרועה" יכולה לעזור.

חשוב גם ליצור שינוי בהרגלי העבודה. נסה לשנות את סביבת הכתיבה באופן זמני - לכתוב בחדר אחר, בבית קפה, או עם רעש רקע אחר. שינוי ההקשר יכול לשבור את ההפעלה האוטומטית של הטקס. בנוסף, קבע זמן מוגבל וקבוע לכתיבה, עם שעון עצר, והתחייב להפסיק בתום הזמן, ללא קשר להרגשה. זה מפחית את הלחץ של המשימה כ'נצחית'.

לסיכום, שבירת המעגל דורשת הבנה של תפקיד הטקס, והתמודדות הדרגתית הן עם החרדה שמפעילה אותו והן עם ההתנהגות עצמה. זה תהליך שדורש סבלנות ותרגול. בהתחשב בעוצמת ההפרעה לתפקודך, חשוב לשקול פנייה להדרכה או טיפול מקצועי מפסיכולוג המתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) להפרעות חרדה ו-OCD, שיכול לסייע לך לבנות תוכנית מותאמת אישית. זכור שההימנעות מהכתיבה רק מחזקת את הכוח של הדפוס הזה, ולכן פעולה קטנה והדרגתית היא המפתח.

לא מצאת תשובה לשאלתך?
שוחח עם אורה בעילום שם ובחינם לשיחה הראשונה
💬 שאל שאלה בטלגרם