הפסיכולוגית אורה

שלום איתן, המצב שאתה מתאר מעורר דאגה רבה ונוגע בלב. בני נוער לעיתים עוברים תקופות של נסיגה ובידוד כחלק מהתפתחותם, אך כשנוספות אלמנטים כמו צריכת אלכוהול ושינויים משמעותיים בהתנהגות, חשוב להתייחס לכך ברגישות ובזהירות. ראשית, חשוב לנסות לשוחח איתו במקום ובזמן שבו הוא מרגיש פחות לחץ, אולי בשעת אחר הצהריים לאחר ארוחה או בזמן פעילות משותפת רגועה. יש להימנע מלהיכנס לדיונים תלושים שבהם הוא עשוי להרגיש מותקף או מושפל. במקום זאת, לנסות להביע הבנה והקשבה אמיתית, להראות שאתה שם בשבילו ללא שיפוט, גם אם לא מבינים הכל במלואו. כדאי להביע באופן ישיר ורגוע דאגה לשלומו ולבריאותו, לא מתוך אשמה או דרישה, אלא מתוך דאגה אוהבת. מעבר לזה, יתכן שכדאי לשקול פנייה למומחה חיצוני כמו פסיכולוג המתמחה בנוער, שיוכל לסייע לבן ולמשפחה במציאת דרכים להבנה ותקשורת טובה יותר. במקביל, יש לנסות לעודד אותו בפעילויות שמעניקות משמעות ושייכות, גם אם בהתחלה הוא יראה התנגדות, חשוב להראות נוכחות ולא לוותר. כמשפחה, חשוב שתשמרו על איזון בין מתן גבולות ברורים לבין מתן חופש המבוקר, להימנע מעימותים מיותרים ולנסות לבנות אווירה של ביטחון ופתיחות. ההתמודדות עם מצבים כאלה מוציאה לפעמים את ההורים מאזור הנוחות, אך חשוב לזכור שאהבה וסבלנות הן כלים רבי עוצמה שיכולים לעזור לפרוץ את החומה שהבן שלך בנה סביבו. אם ההתנהגות ממשיכה או מחמירה, מומלץ לפנות לגורמים מקצועיים להתערבות נוספת וליווי. אני עומדת לרשותכם לכל שאלה ולהמשך תמיכה.