הפסיכולוגית אורה

שלום טליה, תודה על השיתוף הכנה והחשוב. מה שאת מתארת הוא מצב שכיח יותר ממה שנדמה, במיוחד בעשורים האחרונים עם נגישות הקניות האינטרנטיות. חשוב להבין שההתנהגות שאת מתארת אינה חולשת אופי, אלא דפוס שנוצר וניתן לשינוי. את מתארת מעגל התמכרותי קלאסי: טריגר (לחץ, שעמום), פעולה (קנייה), הקלה רגעית, ולאחר מכן בושה וחרדה שמזינות בחזרה את הטריגר. השלב הראשון הוא להפסיק את הבושה ולהתייחס לזה כאל אתגר שניתן לניהול.

בואי נבחן אפשרויות מעשיות. ראשית, מומלץ ליצור הפרדה פיזית וטכנולוגית בין הטריגר לפעולה. זה יכול לכלול מחיקת אפליקציות קניות מהטלפון, ביטול שמירת פרטי כרטיס אשראי באתרים, והגדרת חסם טכני כמו צורך להזין קוד מארנק דיגיטלי בכל רכישה. שנית, נסי ליצור רוטינת השהייה: כאשר את מרגישה את הדחף, קבעי כלל שעלייך להמתין 24-48 שעות לפני הביצוע. לעתים קרובות הדחף יחלוף. במהלך זמן זה, נסי פעילות חלופית כמו הליכה, שיחה עם חברה, או כל תחביב אחר.

חלק מרכזי נוסף הוא עבודה על שקיפות הדרגתית עם בן הזוג. הסתרת החבילות מעצימה את מעגל הבושה והסודיות. שקלי לשתף אותו בתחושותייך הכלליות לגבי לחץ או קושי בניהול הכספים, מבלי להיכנס מיד לפרטים המביכים ביותר. שיתוף, אפילו חלקי, יכול להפחית את הנטל. בנוסף, מומלץ לבצע מיפוי תקציבי ורגשי: רשומי במשך שבוע כל דחף לקנות, מה הרגשת לפניו, ומה קנית בפועל. לעתים, המעקב עצמו מעלה מודעות ומפחית את האוטומטיות.

לבסוף, חשוב לשקול פנייה לסיוע מקצועי. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מתמחה מאוד בשבירת מעגלים כאלה, על ידי זיהוי והחלפת המחשבות והאמונות שמניעות את ההתנהגות. אפשרות נוספת היא להצטרף לקבוצת תמיכה לאנשים המתמודדים עם קשיים דומים, שם תוכלי למצוא הבנה והפחתה של הבדידות והבושה. זכרי, השינוי הוא תהליך, והוא כרוך בנפילות והצלחות. המטרה היא לא שלמות, אלא החזרת השליטה והרוגע לחייך.