הפסיכולוגית אורה

מאיה היקרה, תודה על האומץ לשתף. קודם כל, חשוב שתדעי שאת לא לבד במאבק הזה. התמכרות לקניות, במיוחד בגיל מבוגר, היא תופעה מוכרת ומורכבת, ולעתים קרובות היא משמשת כדרך להתמודד עם רגשות קשים כמו בדידות, שעמום, לחץ או חרדה. הלילה, אחרי שהילדים ישנים, עשוי להיות זמן שבו את מרגישה צורך בהפוגה או בתגמול. הדחף לקנות נותן שחרור רגעי, אבל השלכותיו – החוב והבושה – מעצימות את המעגל.

כדי לצאת מהמעגל הזה, כדאי להבין תחילה מה עומד מאחורי הדחף. נסי לשים לב: מה את מרגישה רגע לפני שאת ניגשת לקנות? חרדה? עייפות? ריקנות? זיהוי הטריגרים הרגשיים הוא שלב ראשון. אפשר להתחיל בהחלפת ההרגל. במקום לקנות, נסי לכתוב רשימה של מה שהיית רוצה לקנות – דחיית סיפוקים יכולה להחליש את הדחף. תוכלי גם להקדיש 10 דקות לנשימה עמוקה, למתיחות, או להתקשר לחברה, כל דבר שמשנה את התגובה האוטומטית.

חשוב לדבר עם בעלך על התחושות שלך, לא רק על החוב. ספרי לו על הרגשות שמניעים אותך, ובקשו את תמיכתו ביצירת גבולות כלכליים – למשל, חשבון משותף שמנוהל בהסכמה, או תקציב ייעודי לקניות מדי חודש. הצבת גבולות חיצוניים יכולה להקל על השליטה העצמית. תוכלי גם לבטל אפליקציות קניות, לחסום אתרים רגישים, או להשתמש בכלים טכנולוגיים שמגבילים הוצאות.

הבושה היא אויב גדול. במקום לשקוע בה, נסי להתבונן בעצמך בחמלה. התמכרות היא לא כישלון אישי אלא דפוס התמודדות שנוצר. פנייה לטיפול פסיכולוגי יכולה לתת לך כלים לעבוד על תחושות העומק, לחזק דימוי עצמי, ולמצוא דרכים בריאות להרגעה. אין שום בושה בלבקש עזרה – להפך, זהו צעד של אומץ. זכרי, את מסוגלת להשתחרר מהמעגל הזה, צעד אחר צעד.