הפסיכולוגית אורה

אילן היקר, תודה על השיתוף הכנה. העובדה שאתה פונה לעזרה בגיל 22 עם מודעות כזו היא כבר צעד משמעותי וחשוב בדרך לשינוי. תחושת הערך העצמי שלך נבנית לאורך שנים, וכאשר היא מתעצבת בסביבה ביקורתית, היא עלולה להיפגע בצורה עמוקה. חשוב להבין שהתחושות שלך הן תגובה טבעית למצב מורכב, ואינן משקפות את ערכך האמיתי כאדם.

השלב הראשון בהתמודדות הוא הכרה בהשפעה הרגשית. ביקורות חוזרות, במיוחד ממקור משפחתי קרוב, משאירות חותם. הן יכולות להפוך לקול פנימי ביקורתי שמשחזר את המסרים השליליים שקיבלת. חלק מהעבודה הטיפולית הוא ללמוד לזהות מתי הקול הזה מדבר, ולהבין שהוא מייצג חוויות עבר ולא בהכרח את המציאות בהווה. זהו תהליך של הפרדה בין העצמי לבין הביקורת שקיבלת.

אחת הדרכים לבנות ביטחון היא דרך חיזוקים חיוביים עצמיים. נסה להתחיל לשים לב ולהכיר בהישגים קטנים ויומיומיים, גם אם הם נראים לך פעוטים. כל פעולה שהשלמת, כל החלטה שקיבלת – ראויה להכרה. בנוסף, מומלץ לפתח מעגלי תמיכה חיצוניים. קשרים חברתיים, לימודיים או מקצועיים חדשים יכולים לספק לך חוויות מתקנות של קבלה והערכה, ולתת לך מראה אחרת על עצמך.

טיפול פסיכולוגי יכול להיות כלי יעיל מאוד במצבך. במסגרת טיפולית תוכל לבחון לעומק את הדפוסים שנוצרו, לעבד את הכאב והתסכול, ולבנות בהדרגה דימוי עצמי מותאם ומאוזן. המרחב הטיפולי הוא מקום בטוח לחקור את הרגשות שלך ללא שיפוט, ולרכוש כלים מעשיים לניהול המחשבות והתחושות. חשוב לזכור שהדרך לביטחון עצמי יציב היא תהליך, ולא אירוע חד-פעמי. היא דורשת סבלנות וחמלה עצמית.

לסיכום, ההתמודדות עם הערכה עצמית נמוכה שנוצרה מביקורת משפחתית כוללת הכרה בפגיעה, עבודה על שינוי הדיאלוג הפנימי, חיפוש חיזוקים חיוביים מהסביבה, ובחינת אפשרות של ליווי טיפולי. הצעדים שאתה עושה כבר עכשיו, של מודעות ושאיפה לשינוי, הם הבסיס החשוב ביותר לתהליך זה. אני מאחלת לך בהצלחה רבה בדרך.