הפסיכולוגית אורה

שמי נורית, ואני בת 40. לפני כשנה עברתי תאונת דרכים קשה שבה נפצעתי באורח בינוני, ומאז אני סובלת מחרדות קשות שקשורות לנהיגה ולנסיעות בכבישים מהירים. התאונה קרתה בלילה גשום, כשמכונית שנסעה מאחוריי לא הצליחה לעצור בזמן והתנגשה בי בעוצמה. איבדתי את ההכרה לרגע, וכשהתעוררתי הרגשתי כאב חד בגב וברגליים. מאז, אני לא מסוגלת לנהוג לבד בכבישים מהירים, ואפילו כשמישהו אחר נוהג – אני חווה התקפי חרדה קשים: דופק מואץ, הזעה, תחושת חנק, ולפעמים אפילו מחשבות שווא שאנחנו עומדים להתנגש. הבעיה היא שאני גרה באזור כפרי, והעבודה שלי כגרפיקאית דורשת ממני להגיע לפגישות עם לקוחות בערים סמוכות, מה שמחייב נסיעות ארוכות בכבישים מהירים. ניסיתי להימנע מזה ככל האפשר – עובדת מהבית, שולחת עבודות במייל, ואפילו משתמשת בשירותי שליחים – אבל זה פוגע בהכנסה שלי וביכולת שלי להתפתח מקצועית. פניתי לפסיכולוגית בקליניקה פרטית, והיא המליצה לי על טיפול בחשיפה הדרגתית, אבל אני פשוט לא מצליחה להתמודד עם זה לבד. אפילו המחשבה על כך גורמת לי לרעוד. האם יש דרך להתגבר על החרדה הזו מבלי להרגיש שאני מסכנת את עצמי? איך אפשר לשלב טיפול פסיכולוגי עם כלים מעשיים שיעזרו לי לחזור לנהוג בביטחון, או לפחות לנהל את הפחדים שלי בצורה שתאפשר לי לתפקד?