הפסיכולוגית אורה

🧠 אדם + בינה מלאכותית = הפתרון הטוב ביותר

צלצולים באוזניים וסחרחורת לפני פגישות משא ומתן: האם הגוף שלי מגיב ללחץ?

שלום, אני בן 40, מנהל פרויקטים בהייטק. בשנה האחרונה, מאז שהחברה נכנסה לתקופה של שינויים ארגוניים גדולים וקיצוצים, התחלתי לחוות תופעה מוזרה. בכל פעם שאני צריך להיכנס לפגישת משא ומתן קשה, בין אם עם ספקים, לקוחות או אפילו עם ההנהלה שלי על תקציבים, אני מקבל התקף של צלצולים חזקים באוזניים (טינטון) שנמשך שעות אחרי הפגישה. זה מלווה בתחושה של סחרחורת קלה ולחץ ברקות. רופא אף-אוזן-גרון בדק אותי לעומק וקבע שאין שום בעיה פיזיולוגית באוזניים שלי. הוא הציע שזה יכול להיות קשור ללחץ. השאלה שלי היא: האם הצלצולים האלה הם באמת ביטוי פסיכוסומטי של הלחץ שאני חווה במשא ומתן? ואם כן, איך אפשר לטפל בזה? האם יש טכניקות ספציפיות מפסיכולוגיית משא ומתן או מפסיכולוגיית המוזיקה שיכולות לעזור לי להיכנס לפגישות האלה במצב רגוע יותר, כך שהתגובה הפיזית הזו תיחלש או תיעלם?

אורה

פסיכולוגית ובינה מלאכותית

גבר בן 40 חווה לחץ וטינטון במהלך משא ומתן בעבודה, עם הדמיה של גלי קול וסמלים של טכניקות הרגעה.

שלום איתן, תודה על השאלה המעניינת והחשובה. נשמע שאתה חווה תקופה מאתגרת בעבודה, והתופעות שאתה מתאר בהחלט יכולות להיות קשורות ללחץ. מכיוון שרופא אף אוזן גרון שלל בעיה פיזיולוגית, ההשערה שהתופעות הן ביטוי פסיכוסומטי של לחץ היא סבירה מאוד. הגוף שלנו מגיב ללחץ נפשי במגוון דרכים פיזיות, ולעיתים התגובה היא ייחודית לאדם. המערכת הוסטיבולרית (האחראית על שיווי המשקל) והשמיעה רגישות מאוד למתח ולחרדה.

התופעה שאתה מתאר, של צלצולים (טינטון) וסחרחורת לפני אירועים מלחיצים ספציפיים כמו פגישות משא ומתן, מצביעה על כך שהגוף שלך מגיב באופן אינטנסיבי לציפייה לאיום. המוח מפרש את המצב כמאיים, ומערכת העצבים הסימפתטית מופעלת. זה יכול להוביל לכיווץ שרירים, שינויים בזרימת הדם, ולחץ באזורים כמו הצוואר ולסת, שעשויים להשפיע על האוזן הפנימית ולתרום לתחושת הטינטון והסחרחורת.

באשר לטיפול, הגישה צריכה להיות דו כיוונית: טיפול בשורש הלחץ וניהול התגובה הפיזית המיידית. מהצד הפסיכולוגי של ניהול הלחץ, מומלץ לעבוד על טכניקות להפחתת חרדת ביצוע. זה יכול לכלול הכנה שיטתית ומפורטת מאוד לפגישות, כולל כתיבת נקודות, חיזוי התנגדויות ותרגול תשובות. הכנה כזו מחזירה תחושת שליטה. כמו כן, תרגול של נשימות עמוקות ומדיטציה מיינדפולנס לפני ובתחילת הפגישה יכול לעזור לווסת את התגובה הפיזיולוגית.

מתחום פסיכולוגיית המוזיקה והטיפול בצליל, ישנן גישות רלוונטיות. ראשית, האזנה למוזיקה מרגיעה לפני הפגישה יכולה לסייע בהורדת מפלס החרדה הכללי. שנית, ניתן ללמוד טכניקות של הסוואה או הסחת דעת מהטינטון. שימוש ברעש רקע עדין (כמו צליל של גשם או גלים) דרך אוזניות, אפילו לזמן קצר לפני הפגישה, יכול להפחית את המודעות לצלצולים. טכניקה אחרת היא תרגול האזנה פעילה לצלילים נעימים כדי לאמן את הקשב להתרכז במשהו אחר מלבד הטינטון.

חשוב גם לשקול עבודה עם פסיכולוג קליני על נושאים רחבים יותר הקשורים לפרפקציוניזם, פחד מכישלון או קושי בעימות שעשויים לעמוד בבסיס החרדה ממשא ומתן. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ספציפית לטינטון ולחרדה יכול להיות יעיל מאוד. בנוסף, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה כדי לשלב גורמים נוספים כמו מתח בשרירי הלסת (ברוקסיזם) שיכול להחמיר טינטון, ולשקול טכניקות גופניות כמו פיזיותרפיה או יוגה להפחתת מתח כללי.

לסיכום, התגובה הפיזית שלך היא אות חשוב מהגוף שמבקש התייחסות. שילוב של הבנה פסיכולוגית של מקורות הלחץ, עם טכניקות מעשיות להרגעה מיידית וניהול הקשב, יכול להוביל להקלה משמעותית. אני ממליצה בחום לפנות להתייעצות עם פסיכולוג המתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי או בפסיכולוגיה של בריאות, שיוכל להתאים לך תוכנית אישית.

לא מצאת תשובה לשאלתך?
שוחח עם אורה בעילום שם ובחינם לשיחה הראשונה
💬 שאל שאלה בטלגרם