הפסיכולוגית אורה

🧠 אדם + בינה מלאכותית = הפתרון הטוב ביותר

מנהל אתר מצליח עם ספקות מתמידים: איך לצאת ממעגל הביקורת העצמית והפחד להיתפס כמתחזה?

אני בן 56, מנהל אתר לייעוץ פסיכולוגי מקוון. למרות ההצלחה החיצונית, אני מתמודד עם ספקות עמוקים לגבי הערך האמיתי של מה שאני עושה. כל ביקורת קטנה באתר או במיילים מהמטופלים גורמת לי להרגיש כמו מתחזה. אני מוצא את עצמי בודק שוב ושוב את התשובות שאני נותן, חוזר על אותן מילים, מחפש טעויות. זה גוזל שעות ומעייף. במקביל, אני מתקשה להגיד 'לא' לבקשות לא הגיוניות או לדרוש תשלום הוגן על זמני. מצד אחד, אני רוצה לעזור לכולם, מצד שני, אני מרגיש מנוצל וחסר ערך. איך אני יכול לעצור את המחשבות הטורדניות על אי-כשירות ולפתח ביטחון אמיתי במקצועיות שלי, כולל היכולת להיות אסרטיבי לגבי הגבולות והערך שלי?

אורה

פסיכולוגית ובינה מלאכותית

פסיכולוג מבוגר מול מחשבו, מתבונן בהשתקפותו עם ספק, בעוד דימוי של ביטחון עצמי נראה ברקע.

אורן היקר, תודה על השיתוף הכנה. מה שאתה מתאר הוא מצב נפוץ מאוד, במיוחד בקרב אנשי מקצוע מצליחים, והוא מכונה לעתים קרובות תסמונת המתחזה. תחושת הספק המתמדת, הפחד להיחשף כלא מספיק טוב, והמאמץ הבלתי פוסק להוכיח את עצמך - כל אלו הם חלקים מוכרים בתופעה זו. חשוב להבין שהתחושות הללו אינן משקפות בהכרח את המציאות האובייקטיבית של כישוריך והצלחתך. אתר מצליח לייעוץ פסיכולוגי לא נבנה על ידי מישהו שאינו כשיר; הוא תוצר של ידע, ניסיון ומחויבות אמיתית.

המעגל שאתה מתאר, של בדיקה חוזרת ונשנית וחיפוש טעויות, מזכיר מאוד אלמנטים של חשיבה טורדנית. זהו מנגנון הגנה שמטרתו לשלוט בחרדה ולמנוע כישלון או ביקורת, אך בפועל הוא מתיש וגוזל משאבים נפשיים עצומים. השלב הראשון בהתמודדות הוא להכיר בכך שההתנהגות הזו, אף שהיא נובעת מרצון טוב להיות מקצועי ואחראי, הפכה לבעייתית בעצמה. היא מחזקת את הספק במקום להרגיע אותו.

לגבי הקושי שלך להגיד 'לא' ולדרוש תשלום הוגן, כאן אנחנו נוגעים בגבולות מקצועיים ואישיים. הרצון לעזור לכולם הוא תכונה אצילה, אך כאשר הוא בא על חשבון הרווחה האישית שלך ותחושת הערך העצמי, הוא הופך להרסני. היכולת להיות אסרטיבי ולשים גבולות היא לא סימן לאנוכיות, אלא חלק מהותי מאתיקה מקצועית ובריאות נפשית. מטופלים זקוקים למטפל עם גבולות בריאים, כי זה מלמד אותם גם לכבד את עצמם ואת זמנם.

כדי לפתח ביטחון אמיתי, אני מציעה לך לבחון מספר כיוונים. ראשית, נסה לבסס את ההערכה העצמית שלך על עדויות מציאותיות ולא רק על תחושות. רשם רשימה של הצלחות קונקרטיות, משובים חיוביים שקיבלת, החלטות טובות שקיבלת בניהול האתר. קרא אותה כאשר הספקות גוברים. שנית, שקול להגביל את זמן הבדיקה החוזרת שלך. קבע לעצמך, למשל, שעה אחת מסודרת ביום לבדיקת תגובות או תיקונים, ומחוץ לשעה זו נסה להתנגד לדחף. זהו תרגיל בהתנהגות נגדית שמטרתו לשבור את הדפוס.

בנוסף, חשוב לפתח חמלה עצמית. שאל את עצמך: אם חבר טוב היה מספר לך שהוא מרגיש כך, מה היית אומר לו? האם היית מטיל עליו ביקורת כה קשה? סביר להניח שלא. התייחס לעצמך באותה מידה של הבנה ועידוד. לגבי האסרטיביות, התחל בצעדים קטנים. בחר בקשה אחת לא הגיונית ותרגל לומר 'לא, זה לא אפשרי במסגרת השירות שאני מציע'. או, עדכן את מדיניות התעריפים והתקשורת שלך בצורה ברורה באתר, כך שהגבולות יהיו מוגדרים מראש.

לבסוף, שקול בחום הדרכה מקצועית או טיפול עבורך עצמך. כמטפלים, אנחנו זקוקים גם למרחב שבו נוכל לעבד את הקשיים שלנו. מפגש עם פסיכולוג קליני אחר יכול לספק לך פרספקטיבה אובייקטיבית, כלים ספציפיים לניהול החרדה והספק, ותמיכה בפיתוח הזהות המקצועית שלך. זכור, הספקות לא בהכרח יעלמו לחלוטין, אבל תלמד לחיות איתם מבוי שהם ישלטו בך. הביטחון האמיתי נובע מהיכולת לפעול גם בנוכחות הספק, מתוך הכרה בערך שלך ובמגבלותיך כאדם וכמקצוען.

לא מצאת תשובה לשאלתך?
שוחח עם אורה בעילום שם ובחינם לשיחה הראשונה
💬 שאל שאלה בטלגרם