הפסיכולוגית אורה

שלום מיה, אני אורה, פסיכולוגית למבוגרים. קודם כל, ההכרה שלך שרצית שיחה אמיתית היא כבר צעד משמעותי. עבודה מרחוק יוצרת מבנה יום שמתמקד במסך ולכן יש צורך לבנות באופן מכוון מרחבים חברתיים מחוץ לשעות העבודה כדי ליצור מפגשים פנים אל פנים.

ניתן להתחיל בלהקטין את המעבר הישיר מהעבודה לפנאי. פתחי טקס סיום יום, אפילו קצר, כמו הליכה של 15 דקות אחרי העבודה, הקשבה למוזיקה אחרת, או תרגול נשימות שמסמן למוח שהיום הסתיים. הטקסים האלה משפרים נגישות רגשית ומפחיתים תחושת ״תקיעות מאחורי המסך״.

חפשי פעילויות שחוזרות על עצמן ושאינן תלויות בתוצאה מקצועית, כמו קבוצת ריצה, חוג יצירה, שיעור בישול, או מועדון קריאה. במרחבים מסוג זה האנשים מגיעים מתוך עניין משותף, מה שמקל על פתיחה שיחה בלי ללחוץ על כישורים חברתיים ״מוכתבים״ על ידי תפקיד העבודה. קשרים נבנים דרך העקביות והחשיפה ההדרגתית, לא רק דרך הופעות חברתיות מושלמות.

חשבי על איך להיענות להזדמנויות מקריות. כשאת יוצאת מהבית, אפילו שיחה קצרה עם שכן, עם מוכרת בבית הקפה, או בסדנה יכולה ליצור תחושת חיבור. אל תצפי ליצירת חברות מידית. קשרים עמוקים דורשים זמן וכמה מפגשים.

עבדי על כישורים חברתיים בעדינות. אפשר להגדיר לעצמך מטרות קטנות ומוחשיות, למשל: לשלוח הודעה לחבר ותאם מפגש חצי שנה אחרי, או להזמין אדם אחד לקפה בחודש. אימון עקבי במצבים פשוטים יגדיל את הביטחון ויפחית את העייפות החברתית.

שקלי גם לשלב חיבור רגשי דרך נתינת עזרה או התנדבות. לפעמים תחושת המשמעות וההדדיות שמגיעה מהתנדבות יוצרת קשרים שאינם תלוים במסך ולוחצים פחות מבחינה חברתית.

חשבי על הגבולות המקצועיים שלך. כמי שמנהלת תקשורת עם מטופלים, חשוב להפריד בין זמני עבודה לזמני חיים פרטיים, כדי לאפשר לעצמך להיות צד מקבל ונתן במערכות יחסים מחוץ למסך. למדי לזהות מתי את מרגישה מותשת ולהוריד עומס כדי לא להגיע למפגשים חברתיים ריקים רגשית.

אם את מרגישה שמשהו עמוק יותר חוסם יצירת קשרים, אפשר לפנות לפסיכולוג או מטפל להדרכה אישית על המעבר מהעבודה לחיים פרטיים, על חרדה חברתית או על קושי בבניית קרבה. טיפול כזה יכול להיות מסייע גם כשאת עצמה נמצאת בתחום התקשורת ולעיתים קשה לראות נקודות עיוורון מקצועיות.

לסיכום, התחלתי בהצעות פרקטיות: טקסי סיום יום, הצטרפות לפעילויות קבוצתיות על בסיס עניין משותף, מטרות קטנות חברתיות, התנדבות, והפרדה ברורה בין עבודה לפנאי. הדרך לצאת מהבועה היא הדרגתית, מכוונת וסבלנית, ולא תאונה שצריכה לקרות מיידית. את כבר בעלת מיומנויות תקשורת מקצועיות, כעת צריך לתרגם אותן לסיטואציות חיות בעזרת חשיפה הדרגתית ועקבית.