הפסיכולוגית אורה

שלום מיכל, תודה שפנית ושיתפת בתחושות הקשות. מה שאת מתארת הוא מצב שכיח מאוד, במיוחד בקרב אנשים מצליחים ומחויבים כמו את. תחושת הריקנות והאדישות, למרות שהחיים מבחוץ נראים "מושלמים", יכולה להיות מתסכלת ומבלבלת במיוחד.

ראשית, חשוב להבין שהתחושות שלך הן לגיטימיות ואינן מעידות על כישלון. פעמים רבות, אחרי שנים של השקעה במטרות חיצוניות כמו קריירה והצלחה פיננסית, אנחנו מגלים שהסיפוק החיצוני לא ממלא את הצרכים הפנימיים. את מתארת אובדן של אנרגיה ותשוקה, קושי בביצוע משימות יומיומיות ואובדן עניין בפעילויות שבעבר סיפקו הנאה. אלו יכולים להיות סימנים לשחיקה מקצועית, או ביטוי של דיכאון קליני או דיסתימיה (דיכאון כרוני בעוצמה נמוכה יותר). מכיוון שאת מנהלת אתר לייעוץ פסיכולוגי, ייתכן שההקשבה המתמדת לאחרים ולקשייהם, לצד הדרישות הניהוליות, התישה את המשאבים הרגשיים שלך וגרמה לשחיקה אמפתית.

הניסיון להשתמש באמירות חיוביות כשהתחושה הפנימית שונה לחלוטין, עלול דווקא להגביר את התחושה של ניתוק וזיוף. זה כמו לשים פלסטר על פצע עמוק. מה שדרוש הוא התבוננות פנימה. שאלי את עצמך: מתי בפעם האחרונה עצרת כדי לבדוק מה את באמת צריכה ומה מניע אותך? האם יש פער בין הערכים שלך לבין אופן חייך היום? לעיתים, הצלחה חיצונית יכולה להסיח את הדעת מצרכים רגשיים או רוחניים שלא טופלו.

לגבי השאלה "מה עושים", השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לפנות לעזרה מקצועית. אני ממליצה בחום שתפני לפסיכולוגית למבוגרים להערכה וטיפול. טיפול יכול לעזור לך לחקור את שורשי תחושת הריקנות, לזהות דפוסי מחשבה ורגש שתורמים לה, ולפתח דרכים חדשות להתחברות עצמית ולמשמעות. בנוסף, שקלי בדיקה רפואית כדי לשלול גורמים פיזיולוגיים כמו חוסר איזון הורמונלי (רלוונטי מאוד בגיל 49), או חסרים תזונתיים שיכולים להשפיע על האנרגיה והמצב הרוח.

במקביל, נסי להכניס לשגרה פעילויות קטנות ונטולות מטרה שפשוט מאפשרות להיות ברגע, כמו הליכה בטבע ללא טלפון, האזנה למוזיקה, או כתיבה חופשית ביומן. אל תלחצי על עצמך "להרגיש התלהבות". לפעמים צריך להתחיל מלאפשר את הקיום של הרגש הנוכחי, גם אם הוא ריק או אדיש. זכרי שהתשוקה לא תמיד חוזרת בבת אחת, אלא נבנית מחדש בצעדים קטנים. תפקידך כמנהלת האתר חשוב, אך הוא אינו מגדיר את כל ישותך. חשוב למצוא מחדש חלקים אחרים בעצמך שאולי הוזנחו.

לסיכום, המצב שאת מתארת הוא קריאה להתבוננות פנימית ולשינוי. הוא מצביע על צורך עמוק בחיבור מחדש לעצמך, מעבר לתפקידים ולהצלחות החיצוניות. קחי את הסימנים האלו ברצינות והשקיעי בטיפול בעצמך כפי שהיית מייעצת לאחרת. יש תקווה, ועם תמיכה נכונה וחקירה אמיצה, אפשר לצאת מתקופה זו עם תובנות חדשות וחיוניות מחודשת.