הפסיכולוגית אורה

🧠 אדם + בינה מלאכותית = הפתרון הטוב ביותר

חרדה מקידום: איך עוברים לתפקיד ניהולי בלי להרגיש זיוף?

שלום עדי, אני בת 35, עובדת כמעצבת גרפית כבר עשור. לאחרונה קיבלתי הצעה לעבור לתפקיד ניהולי בחברה גדולה – משהו שמבחינה מקצועית נראה כמו קידום מושלם. הבעיה היא שאני מרגישה שחרדה עזה תוקפת אותי בכל פעם שאני חושבת על זה. לא רק פחד מכישלון, אלא פחד מהמעבר עצמו: אני חוששת שאפסיק לאהוב את העבודה, שאני לא מספיק טובה לניהול אנשים, ושאני אאבד את היצירתיות שלי (שהיא חלק כה מרכזי בחיי). מה שמעצים את החרדה הוא שהמעבר הזה דורש ממני גם שינוי סגנון לבוש – מהסגנון הקז'ואל-יצירתי שלי למקצועי יותר. זה נשמע טפשי, אבל כל פעם שאני מדמיינת את עצמי בלחץ לבחור בגדים 'נכונים' או לחשוב על איך אני נראית בפני כפופים, החרדה גואה. אני יודעת שזה לא רק על הבגדים, אלא על השינוי הכולל – אבל איך מתמודדים עם זה כשהפחדים האלה מרגישים כמו מפלצת שגדלה יותר ויותר? אני לא רוצה לוותר על ההזדמנות, אבל גם לא רוצה להרוס את הביטחון העצמי שלי. איך אפשר לעשות את המעבר הזה בלי להרגיש שאני מאבדת את עצמי בדרך?

אורה

פסיכולוגית ובינה מלאכותית

אישה עומדת בצומת דרכים בין עולם יצירתי צבעוני למשרד מקצועי, מבטאת את המתח בין זהותה היצירתית למעבר לתפקיד ניהולי.

שלום עדי, תודה על השאלה הכנה והחשובה. תחושת החרדה לקראת מעבר לתפקיד ניהולי היא טבעית מאוד, במיוחד עבור מישהי שהזהות המקצועית והאישית שלה שזורה כל כך ביצירתיות ובביטוי עצמי. חשוב להבין שהפחד אינו מעיד על חוסר יכולת, אלא על כך שהשינוי הזה משמעותי עבורך. המעבר מתפקיד מקצועי לתפקיד ניהולי הוא אכן שינוי פרדיגמה – ממיקוד באובייקט (עיצוב) למיקוד באנשים ובתהליכים. הפחד לאבד את היצירתיות הוא מובן, אך הוא יכול להפוך להזדמנות אם תבחרי לגשת אליו נכון.

בואי נבחן את מקורות החרדה. ראשית, פחד מהזיוף (תסמונת המתחזה) שכיח מאוד בקידום לתפקידים חדשים. הרגשה ש'איני מספיק טובה' או ש'יגלו אותי' היא לעתים קרובות דווקא סימן לענווה ולמודעות עצמית, תכונות חשובות למנהלת טובה. שנית, החשש משינוי סגנון הלבוש אינו טפשי כלל. לבוש הוא חלק מהשפה הלא-מילולית והביטוי העצמי. המעבר מסגנון קז'ואל-יצירתי ל'מקצועי' יכול להרגיש כמו איבוד חלק מהזהות. עם זאת, זהו גם מרחב לחקירה: אולי ניתן למצוא דרך לשלב אלמנטים אישיים ויצירתיים בתוך המסגרת המקצועית, ובכך לשמור על קשר עם העצמי הישן תוך בניית העצמי החדש.

כדי להתמודד עם החרדה, אני מציעה להתחיל בפירוק המפלצת לגורמים קטנים וניתנים לניהול. במקום לחשוב על 'להיות מנהלת' כגוש אחד מאיים, פרטי את התפקיד לרכיבים: ניהול פרויקטים, הנחיית צוות, תכנון תקציב. אולי תוכלי לבקש מהמעסיק תקופת חפיפה או חונכות שתקל על הכניסה לתפקיד. בנוסף, מומלץ ליצור גשר בין העבר להווה: שמרי על פרויקט עיצובי אחד קטן, אפילו בהתנדבות, כדי לשמור על שריר היצירתיות פעיל. זה יזכיר לך שהכישור הבסיסי שלך עדיין שם, רק מתרחב.

לגבי סגנון הלבוש, נסי לראות זאת לא כהחלפת זהות אלא כהוספת שפה חדשה לארגז הכלים שלך. קחי זמן להתנסות, למצוא פריטים שמרגישים גם מקצועיים וגם כמו 'את'. זה יכול להיות צבע, אביזר או חתך מיוחד. זכרי, הביטחון העצמי לא נהרס משינוי, אלא יכול להתחזק כאשר אנחנו מגלים שאנחנו מסוגלות להתאים ולצמוח. המעבר הזה הוא מסע של גילוי עצמי מחדש, לא איבוד עצמי. הוא דורש אומץ, והעובדה שאת שואלת את השאלות האלה מראה שהוא קיים בך בשפע.

לא מצאת תשובה לשאלתך?
שוחח עם אורה בעילום שם ובחינם לשיחה הראשונה
💬 שאל שאלה בטלגרם