הפסיכולוגית אורה

🧠 אדם + בינה מלאכותית = הפתרון הטוב ביותר

חרדת מעלית אחרי מעבר למשרדים חדשים: איך מתמודדים עם זה בעבודה?

אני בן 28, עובד בחברת הייטק כבר שלוש שנים. לאחרונה החברה עברה תהליך של מובינג במקום עבודה - העבירו אותנו למשרדים חדשים בקומה גבוהה יותר. מאז המעבר, אני חווה התקפי חרדה קשים כשאני נכנס למעלית. זה מתחיל בדפיקות לב מואצות, הזעה, תחושת מחנק, ולפעמים אני פשוט מסרב להיכנס ומחכה 20 דקות למעלית פנויה או עולה ברגל 15 קומות. זה מתחיל להשפיע עליי בעבודה - אני מאחר לפגישות, נמנע מלהיפגש עם עמיתים בקומות אחרות, ומרגיש מבוכה גדולה. ניסיתי טכניקות נשימה אבל זה לא עוזר כשאני כבר בתוך המעלית. השאלה שלי היא: איך אפשר להתמודד עם חרדת מעלית ספציפית שנוצרה בעקבות מובינג במקום עבודה, מבלי שזה יפגע בקריירה שלי?

אורה

פסיכולוגית ובינה מלאכותית

גבר צעיר בחליפה חווה חרדה בתוך מעלית משרדית מודרנית, בעוד עמיתיו מחכים בחוץ - המחשה של קושי תעסוקתי לאחר מעבר למשרד חדש.

שלום איתן, תודה על השיתוף. מה שאתה מתאר הוא מצב מאתגר מאוד, וחשוב שתדע שאתה לא לבד. חרדה ספציפית מסיטואציות כמו נסיעה במעלית היא תופעה מוכרת, והיא יכולה להתעורר או להחמיר בעקבות שינוי בסביבה, כמו המעבר למשרדים חדשים. העובדה שהחרדה מופיעה עכשיו, לאחר המובינג, קשורה כנראה לשילוב של גורמים: הסביבה החדשה והלא מוכרת, הקומה הגבוהה יותר, ואולי גם לחצים כלליים יותר הקשורים לשינוי במקום העבודה.

ראשית, אני רוצה להבהיר נקודה חשובה: זו תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. הגוף והנפש שלך מגיבים לאיום שנתפס, גם אם השכל יודע שהמעלית בטוחה. הטכניקות שניסית, כמו נשימה, הן כלים טובים, אך הן פעמים רבות לא מספיקות כשהחרדה כבר בשיאה. לכן, המפתח הוא עבודה הדרגתית ומתוכננת.

אני מציעה לגשת להתמודדות בכמה מישורים מקבילים. במישור המעשי-התנהגותי, אפשר להתחיל בחשיפה הדרגתית ומבוקרת. זה אומר לא להתחיל מנסיעה של 15 קומות. תוכל להתחיל מלהיכנס למעלית כשהיא ריקה, ללחוץ על קומה קרובה (למשל, קומה 2) ולהישאר בה עם הדלתות פתוחות, רק כדי להתרגל לתחושה. בהמשך, לעשות נסיעה של קומה אחת עם חבר או עמית תומך. המטרה היא לצבור חוויות חיוביות ושליטה, ולא להציף את עצמך. בנוסף, נסה לקשר את המעלית עם משהו נעים - האזנה לשיר אהוב באוזניות בזמן הנסיעה, או אכילת סוכריה.

במישור הקוגניטיבי, חשוב לבחון את המחשבות האוטומטיות שעולות לך לפני הכניסה למעלית. מה עובר לך בראש? "אני אתעלף", "המעלית תיתקע", "אני אעשה מעצמי צחוק"? נסה לאתגר מחשבות אלו. שאל את עצמך: מה הסבירות האמיתית שהדבר יקרה? כמה פעמים בעבר נסעת במעלית בבטחה? האם יש ראיות סותרות למחשבה המאיימת? זיהוי ועידון המחשבות יכול להפחית משמעותית את עוצמת הפחד.

במישור התעסוקתי, כדי שהדבר לא יפגע בקריירה שלך, אני ממליצה על גישה של תקשורת שקופה ופרואקטיבית. אין צורך לשתף את כל הפרטים עם כולם, אך חשוב לפנות למנהל הישיר שלך או לאדם משאבי אנוש בו אתה סומך, ולשתף בכך שאתה מתמודד עם קושי מסוים בהקשר של המעלית לאחר המעבר, ושאתה פועל לטפל בכך. אתה יכול לבקש התאמות זמניות, כמו לתאם פגישות באותה קומה שלך כשאפשר, או לקבל הבנה אם אתה מאחר מספר דקות עקב המתנה למעלית פנויה. גילוי נאות כזה, המלווה בהצהרה שאתה לוקח אחריות על הפתרון, מונע מבוכה ומקדם הבנה.

לבסוף, והכי חשוב, שקול לפנות לטיפול מקצועי מפסיכולוג קליני. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא בעל יעילות גבוהה מאוד בטיפול בפוביות ספציפיות כמו חרדת מעלית. מטפל יכול ללוות אותך בתהליך החשיפה ההדרגתית, לסייע בעיבוד הרגשות ובהבנת שורשי החרדה, ולתת לך כלים מותאמים אישית. אל תהסס לבקש עזרה – זו איננה חולשה, אלא צעד אחראי לקראת שיפור איכות חייך המקצועית והאישית.

זכור, השינוי במקום העבודה היה הטריגר, אך הוא גם הזדמנות להתמודד עם הקושי הזה. עם גישה נכונה, תוכל לצמצם מאוד את השפעת החרדה, ולחזור לתפקוד מלא ונינוח יותר. אני מאחלת לך בהצלחה רבה בתהליך.

לא מצאת תשובה לשאלתך?
שוחח עם אורה בעילום שם ובחינם לשיחה הראשונה
💬 שאל שאלה בטלגרם