הפסיכולוגית אורה

מיכל, התחושות שאת מתארת הן טבעיות לגמרי לאור המצב שאת חווה. מובינג במקום העבודה יכול להוות חוויה טראומטית בגלל הפגיעה בסביבה שנחשבה לבטוחה, וההשלכות של זה על תחושת הערך העצמי ועל היכולת לתפקד ביום יום ארו עשויות להיות משמעותיות. הקפיאה בשיחה הקשה והחזרתיות המחשבתית הם תגובות נפוצות של מערכת העצבים לאיום, גם אם האיום הוא פסיכולוגי ולא פיזי.

כדי להתמודד עם ההשפעה הטראומטית, חשוב ראשית להכיר בכך שמה שאת חווה אינו הופך אותך לחלשה או לבלתי מסוגלת. הכרה בקשיים היא הצעד הראשון בהחלמה. ניתן לנסות טכניקות להירגעות כגון נשימות עמוקות, מדיטציה או כתיבה יומית כדי לעבד את הרגשות. בנוסף, שיחה עם אנשים קרובים שאת סומכת עליהם יכולה לסייע בהפחתת תחושת הבידוד ומורידות עצמה.

לגבי הצבת גבולות, חשוב להבין שאת זקוקה להם כדי להגן על עצמך. כאשר את חווה מובינג, הגבול הראשון הוא בלLAST. אופן המשך שאת חווה או מעניקה עצמה. הגנה עצמית יכולה להתבטא בדרכים שונות, כמו תיעוד המקרים שבהם קרה המובינג, פנייה למחלקת משאבי אנוש או דיון עם המנהל על פי הנהלים הארגוניים. אם המאמץ גובר עליך, ייתכן שזה הזמן לשקול להתייעץ עם עורך דין העוסק בדיני עבודה, אם המצב מאיים על עתידך המקצועי או האישי.

שקול גם אם כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. טיפול יכול לעזור לך לעבד את החוויות, לחזק את הביטחון העצמי ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם המצב הנוכחי. טיפול אינו סימן לחולשה, אלא להיפך, הוא מעיד על כוח ועל רצון לשנות את המצב לטובה. אם את מרגישה שהאירועים משפיעים על יכולותיך לנהל את האתר ולתמוך באחרים, טיפול יכול להיות דרך חשובה להשיב לאחור חלק מהבטחון הנפגע.

לסיום, השאלה אם לעזוב את מקום העבודה היא מורכבת. יש לקחת בחשבון את ההשפעה על בריאותך הנפשית והפיזית, את ניסיון החיים המקצועי שלך, ואangle את האפשרויות העומדות בפניך. אם מצבת נפשי dispatcher, ייתכן שהגיע הזמן לשקול מעבר למקום עבודה אחר, בתקווה למצוא סביבה תומכת ומאפשרת יותר.