הפסיכולוגית אורה

🧠 אדם + בינה מלאכותית = הפתרון הטוב ביותר

ADHD בזוגיות ארוכת שנים וכאבים פסיכוסומטיים: איך שורדים את הסערה?

אני בן 49, נשוי 22 שנה, ואני מרגיש שהזוגיות שלנו מתפוררת. בשנים האחרונות אשתי אובחנה עם הפרעת קשב (ADHD) קשה, והטיפול התרופתי עוזר לה לתפקד בעבודה, אבל בבית זה אסון. היא היפראקטיבית, מתקשה לעקוב אחרי שיחות, וכל ויכוח קטן מתדרדר לפיצוץ רגשי ענק. אני מרגיש שאני הופך להיות המטפל שלה במקום בן הזוג שלה. בנוסף, בשנה האחרונה התחלתי לסבול מכאבי בטן ומיגרנות חוזרות שהרופאים אומרים שהם פסיכוסומטיים וקשורים למתח. אנחנו מנסים טיפול זוגי, אבל המטפל הציע גם 'קונסטלציות מערכתיות' כדי לבחון דפוסים משפחתיים מהעבר שמשפיעים עלינו. אני אבוד. איך אפשר לבנות זוגיות יציבה כשאחד מבני הזוג מתמודד עם ADHD, ואיך מטפלים בכאבים הפיזיים שלי שכנראה נובעים מהמצב הזה? האם יש קשר בין הטמפרמנט הבסיסי שלנו לבין יכולת ההתמודדות עם האתגר?

אורה

פסיכולוגית ובינה מלאכותית

גבר מבוגר עם כאבי ראש ובטן עומד בסלון מבולגן, מול פסיכולוגית מרגיעה, במצב הממחיש מתח זוגי נוכח ADHD ותסמינים פסיכוסומטיים.

איתן היקר, שאלתך נוגעת ללב ומשקפת מצב מורכב ומתיש של שנים רבות. חשוב להבין כי אתה מתאר שני אתגרים שזורים זה בזה: ניהול הזוגיות עם הפרעת קשב של בת הזוג והתסמינים הפסיכוסומטיים שלך כתגובה ללחץ המצטבר. תחילה, לגבי הזוגיות: מצב שבו בן זוג אחד הופך למטפל העיקרי במקום לשותף שווה הוא נפוץ ומעייף מאוד. הפרעת הקשב (ADHD) אצל מבוגרים, במיוחד כזו שאינה מאוזנת היטב בסביבה הביתית, יכולה להתבטא בקשיים בויסות רגשי, באימפולסיביות ובקושי בתפקודים ניהוליים כמו ארגון וקבלת החלטות. זה יוצר מעגל שבו חוסר ההבנה מוביל לעימותים, והעימותים מובילים לתסכול ולתחושת בדידות עבורך.

המפתח עשוי להיות בהפרדה בין האדם להפרעה. חשוב לזכור שהתנהגויות כמו הפיצוצים הרגשיים הן חלק מההפרעה, אך אין זה אומר שאשתך אינה אחראית ללמוד לנהל אותן. טיפול זוגי שמתמקד בהבנת ההשפעה של ה-ADHD על הדינמיקה הזוגית הוא צעד חשוב. עם זאת, הצעת המטפל לקונסטלציות מערכתיות עשויה להיות רלוונטית כדי לבחון דפוסים עמוקים יותר, כמו נטייתך לקחת תפקיד מטפל, שעלולה להיות מושפעת מדפוסים משפחתיים מוקדמים. זהו כלי אחד מני רבים, וההחלטה אם להשתמש בו צריכה להתבסס על נוחותך ועל אמונתך בגישה.

לגבי הכאבים הפסיכוסומטיים שלך, הם אינם דמיון אלא ביטוי פיזי אמיתי של מצוקה נפשית. הגוף מאותת שהנפש במצוקה. הקשר בין הלחץ הנפשי לתסמינים הפיזיים הוא ברור ומוכר. טיפול בדחק (סטרס) כרוני הוא קריטי. זה יכול לכלול טכניקות של מיינדפולנס או הרפיה, פעילות גופנית סדירה, וכמובן, טיפול אישי עבורך. טיפול אישי יכול לעזור לך להציב גבולות, לעבד את התסכול והכאב, ולמצוא דרכים לטפל בעצמך בתוך המצב המורכב.

באשר לקשר בין טמפרמנט בסיסי ליכולת ההתמודדות, בהחלט יש. אנשים עם סף תסכול נמוך יותר או נטייה לפרפקציוניזם עשויים למצוא את חוסר הארגון והאימפולסיביות של ADHD מאתגרים במיוחד. מאידך, תכונות כמו גמישות וסבלנות יכולות להיות משאב אדיר. זיהוי הטמפרמנטים של שניכם יכול לעזור בהתאמת ציפיות ובחיפוש אחר דרכי תקשורת מותאמות. למשל, שיחות קצרות וממוקדות עשויות להיות יעילות יותר משיחות ארוכות.

הישרדות הסערה דורשת עבודה על שני צירים במקביל: טיפול במצב הרפואי של אשתך (ייתכן שיש צורך בהתאמה מחודשת של הטיפול התרופתי או בשילוב טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ספציפי ל-ADHD) וטיפול בעצמך ובבריאותך הנפשית והפיזית. זכור כי אתה לא יכול למלא את צורכי הזוגיות שלך אם אתה מותש ושרוי בכאב. בניית זוגיות יציבה יותר תעבור דרך קבלה של המגבלות לצד עבודה אקטיבית על ניהולן, יצירת שגרות ותקשורת ברורה, והכי חשוב, השקעה מחודשת בחיבור הרגשי ביניכם, מעבר לתפקידי המטפל והמטופל. זהו מסע מפרך, אך עם מודעות, תמיכה מקצועית נכונה וחמלה עצמית, יש בו גם תקווה לשינוי.

לא מצאת תשובה לשאלתך?
שוחח עם אורה בעילום שם ובחינם לשיחה הראשונה
💬 שאל שאלה בטלגרם